חיזוק רצפת האגן, האברים הפנימיים והשלד במשולב על פי שיטת פאולה 

 התרגול של שיטת פאולה אצל כל אדם יכול לכוון את השפעת התרגילים לאזור שאליו מיועד התרגיל ויכול גם לעודד תנועה כללית חסרת מעצורים המושכת את הגוף כולו לתנועה כוללת. תגובות אלו והשפעתה של שיטת פאולה על גוף האדם המתרגל שונה מאדם לאדם, גם לדרך ההדרכה יש השפעה מסוימת על מגוון התגובות לתרגילים וגם למצב הגופני של המתרגל, ובעיקר ניתן לראות הבדלים בין מתרגלים שונים על פי הנכונות האישית לשחרור למרות שגם עניין זה ניתן ללמידה. החשיבה על עמוד השדרה כמרכז הגוף וההפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה היא אחד האמצעים לארגון הגוף לצורך חיזוק רצפת האגן והשלד בד בבד על פי שיטת פאולה. חשיבה זו יכולה לאפשר איזון בין צדי השלד, ארגון של הגב, חיזוק של רצפת האגן ובתהליך ארוך טווח גם יצירת מעין עמוד שדרה קדמי, הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. המאמר יתאר תרגילים המאפשרים חלוקה כזו ומפעילים את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים. לשם הבנת תהליך עבודה שכזה יש צורך להקדים ולהסביר את עיקרון הכיווצים וההרפיות של כלל הגוף ללא חלוקתו לשני צדדים. בשיטת פאולה יש כמה תרגילים מובילים. תרגילים אלו הם: ידיים מונחות על העיניים, תרגיל שבו מומלץ להניח את כפות הידיים ללא לחץ על העיניים ולשים לב לתגובות הגוף ולהתארגנותו בהתאמה להרגשה הזו. תרגיל מוביל אחר על פי השיטה הוא כיווצים קלים של העיניים, בתרגיל זה כמו ברבים אחרים אין הוראה קבועה לגבי מידת הכיווץ, זמן הכיווץ או פתיחת וסגירת העפעפיים אלא מומלץ לכל אדם לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר עבורו. תרגיל מוביל נוסף שיכול לסייע בהבנת התרגילים העוסקים בחלוקת הגוף הוא כיווץ הספינקטר הקדמי, אצל נשים הכוונה לשני הסוגרים הקדמיים ואצל גברים לסוגר הקדמי. גם כאן מומלץ לאסוף את הספינקטר הקדמי במידה קלה פנימה ולעזבו ולא להתחיל מחיפוש הדרך לבצע את התרגיל כמה שיותר חזק או להאריך את זמן הכיווץ. עניין המשך או החלטה על מידת העצמה של הכיווץ, הנטייה שלא לשלב פעילות של אברי גוף שונים כולם נושאים הדורשים שינוי חשיבתי כאשר מתפנים ללמוד את שיטת פאולה, גם אם אנו מודעים לשיטות אלטרנטיביות שונות עדיין מותנת החשיבה הרווחת לארגן את פעילות הגוף בהתאמה להרגלי החינוך הגופני הנהוג בבתי ספר. תרגול שיטת פאולה דורש התעלמות מהרגלים אלו, דבר שאינו קל לביצוע גם אם הוא קל ביותר להבנה מחשבתית. לכן מומלץ למי שמנסה לטעום מהשיטה דרך הכתוב שלא לערב חשיבה כמותית מסוג כלשהוא בשעת התרגול ולאפשר לגוף לעול מתוך עצמו כולל מתן זמן לתגובות ספונטניות. כוונת התאור של התרגילים המוגדרים תרגילי צד צד במאמר זה היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך. התנסות קלה בתרגילים שיתוארו בהמשך כמו כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. כולם שמות של תרגילים המזמנים רוטציה בין שני צדי הגוף. התנסות בתרגול על פי הכתוב יכולה לעודד את הבנת התהליך אך ספק אם אפשר ללמוד את התרגול עצמו מקריאה בלבד. התרגול בשיטת פאולה מזמן שינוי בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. חשוב להפריד בבואנו להבין עניין זה בין צורך המתעורר בגוף ומומלץ להענות לו בשילוב תנועות אחרות לבין מניפולציות מכוונות להקלה על ביצוע התרגול. הדוגמה הקלה לעניין זה היא בבואנו לכווץ את העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת צדי הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך. אין צורך להגיע למידה שווה באופן הכיווץ או להשוות בין העיניים משום שרובנו איננו סימטריים וההרגשה אינה מבטאה בכל המקרים את מה שהפנים מבצעות הלכה למעשה. מנפולציות פיסיות המאפשרות הנחת הגוף באופן המקל על ביצוע התרגיל גם היא חלק בלתי נפרד מתרגול שיטת פאולה. לדוגמה , כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, כך שבכל פעם צד אחד מכווץ יותר מהאחר ניתן לביצוע קל יותר בעזרת תנועת כפות הרגליים. ניתן להתחיל את התרגול מלחיצת הבהונות כלפי הרצפה והרמת העקב בצד שבו אנו מנסים לכווץ את הספינקטר באופן מחולק תוך שילוב תנועת הירך כלפי הספינקטר. כדי להעזר בתנועה אחרת של הירכיים וכפות הרגליים ניתן לאחוז את הברכיים בעזרת הידיים, להרחיק את הברכיים זו מזו ולקרב לסירוגין כל פעם כף רגל אחרת כלפי הספינקטר תוך העזרות בהובלת הבהונות את הרגל לכיוון הספינקטר. מיקום אחיזת הידיים יכול להשפיע רבות על מידת היכולת לחוש את הספינקטר באופן מחולק. קרוב הידיים לקרסוליים לעומת הברכיים יכולה להקל על הרגשת הכיווץ של הספינקטר. תרגיל אחר הקשור בעקיפין להעברת כיווץ הספינקטר מצד לצד הוא דחיפת ברכיים לסירוגין, אם שמאל יציבה לא נופלת ולא נדחפת כאשר ימין דוחפת אותה וימין יציבה ולא נופלת או נדחפת כאשר שמאל דוחפת, חלק מהפעילות של שרירי הירכיים תשפיע גם על כיווץ הספינקטר הקדמי. מומלץ להכין את הרגל הנדחפת ואח"כ להחליף בין הרגליים. תרגיל אחר המעביר את הגוף מתנועה בצד אחד לתנועה בצד אחר או מהיצמדות צד אחד לרצפה להיצמדות הצד האחר, הוא אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין חשוב לנסות להניח את הידיים במיקומים שונים, כלומר לעבור מהנחת הידיים לצדי הראש להנחתם לצדי הגוף. או לשנות את הכיוון בהנחת הידיים. כל מיקום ישפיע באופן שונה על חלק הגב שיוכל לנוע, המתרגל/ת המחפש את השפעת תנועת הידיים יוכל להבין מתוך השוואה היכן גופו זקוק יותר לתרגיל מבחינת השפעתו על הגב. חשוב לדעת כי קצב התרגול בשיטת פאולה על אף שהוא אישי הוא שונה מרוב שיטות התרגול, כדאי לחפש את הדרך האיטית יחסית להרגל אם כי לכל אדם הקצב שלו. תרגול של התרגילים שתוארו עד כה יכול לתת למתרגל מושג על חלוקת הגוף לשני צדדים גם בתחום רצפת האגן וגם בתחום הגב והשלד. ההפעלה של רצפת האגן במשולב עם הגב והשלד תוארה במאמר זה כדי להמחיש את אחת הדרכים לחיזוק רצפת האגן ברוח שיטת פאולה. קיימות עוד כמה אפשרויות, אך החשוב מכל הוא להבין את הנחיצות שבהפעלה מלאה של הגוף תוך כדי חיזוק רצפת האגן. מבנה הגוף הנשי מקשה על שמירת רצפת האגן באופן מיטבי בגלל השפעת הגוף כולו על רצפת האגן. לא רק תרגול קבוע ונעים יסייע לשמירת שרירי רצפת האגן אלא גם שילוב התרגול באופן שמונע את החלשתו על ידי הפעילות הקבועה של הגוף. מידע נוסף על שיטת פאולה מצוי בבלוג של סמדר נבו שכתובתו: http://paulamethod.blogspot.com/